גילה קדוש דדון - דוקטורנטית חינוך מיוחד

ארגון המשפחה לאחר האבחון

צרכיו המיוחדים של הילד והזמן הדרוש לטיפול ולטיפוח יוצרות בעיות מבניות, כלומר, בעיות המעוגנות בארגון מחודש של המשפחה, בסדר עדיפות חלוקת המשאבים הכספיים והנפשיים.
(מנוחין ,1985,) תיאר במחקרו את הצורך בגבולות בתוך המשפחה ומסביבה, כדי שיוכלו לעמוד בתמורות הזמן, ובהתמודדות התמידית עם ילד בעל צרכים מיוחדים. כמו כן, מנוחין ראה בתחימת הגבולות את המשימה הראשונה של זוג נשוי. כאשר נולדים ילדים המבנה המשפחתי משתנה וכעת מצופה מן הזוג הנשוי לבנות גבולות בתוך המשפחה ומחוצה לה. הוא מבחין בשתי מערכות יסוד הפועלות במשפחה: מערכת הורית, ומערכת הילדים. בני המשפחה מפיקים תועלת גדולה הן בקחתם חלק במערכות הקטנות והן בהשתייכותם ליחידה המשפחתית הגדולה. מאחים ואחיות לומדים ילדים איך להתנהג בקבוצת השווים: הם מוצאים תמיכה לדחפים לקראת אי תלות ובטחון בהתמודדות עם עולם הילדים הגדול. לעומת זאת ההורים צריכים לתחום מרחב משלהם שאין לילדים רשות כניסה אליו.
 כאשר נולד ילד עם לקות או מוגבלות המערכת המשפחתית משתנה . ילד בעל צרכים מיוחדים עלול לשנות את המערכים שבתוך המשפחה ולהחליש את הגבולות הפנימיים והחיצוניים. צרכיו המיוחדים של הילד מחייבים את המשפחה, לקיים מגעים עם אנשי המקצוע ועם המומחים המטפלים בילד ובקידומו. אינטראקציה מערכתית עם אנשי המקצוע מסייעים לצמיחת הילד ועשויים להפחית מבידוד המשפחה(מנור,2002).

המודלים המערכתיים להבנת המשפחה מציעים הבנה מעגלית. זה שרירותי היכן המעגל מתחיל. אם ילד בעל מזג קשה מעורר הורות בלתי עקבית, לבעיות התנהגות נוספות וכך הלאה, הרי שקיים תסריט הפוך, בו הורות מתאימה מפחיתה בעיותיו של הילד, ומובילה לעלייה בהערכה העצמית של ההורים ובהרגשתם הטובה בדבר הורותם, אשר מאפשרת להם עבודת הורות קלה יותר. ישנם הורים שמנסים שוב ושוב את אותן שיטות לא יעילות על ילדם דבר שגורם לתסכולים רבים ולעיתים אף לאיבוד שליטה( מנור,2002).

הבסיס ההכרחי להורים עם ילדים בעלי צרכים מיוחדים הוא גבולות ברורים ותקיפים, לצד חום ואהבה. מכאן שיש צורך עז במציאת האיזון הנכון בין תקיפות לאהבה, איזון בין חום ותמיכה לבין חוקים וגבולות.
עומר(2002) סבור שהנושא מכריע בנוגע לילדים פחות תובעניים, הוא כזה עבור ילדים בעלי צרכים מיוחדים: הם דורשים תקיפות רבה, המקשיחה את ביטויי האהבה, ולעיתים האהבה שהם כה זקוקים לה ממיסה את התקיפות כולה". הקוטב של האהבה מתפרש כפיצוי, שחותר תחת התקיפות, והקוטב של התקיפות מתפרש כדחייה, שמוחקת את האהבה. לדעתו, יש לשלב תקיפות ואהבה, שילוב שבא לידי ביטוי בנוכחות הורית ובסמכות הורית.

הדפסשלח לחבר